הצלחה משפטית בתיקים מורכבים אינה מקרית. היא תוצר של ניסיון מצטבר, יסודיות, פרפקציוניזם, אסטרטגיה חדה ויכולת לראות את הפתרון במקום שבו אחרים רואים מבוי סתום. משרדנו מתמחה בניהול הליכי ליטיגציה סבוכים וייצוג בתיקים בעלי פרופיל גבוה – החל מתובענות ייצוגיות בהיקפים משמעותיים, סכסוכים מסחריים וסכסוכי נדל"ן, ועד לעתירות חוקתיות ומנהליות ותיקי צווארון לבן. אנו מאמינים כי כל תיק דורש "תפירה עילית" (Custom-made) המשלבת יצירתית משפטית עם הבנה עסקית מעמיקה, לצד יחס אישי ובוטיקי.
רשימת ההישגים שלפניכם משקפת את המחויבות הבלתי מתפשרת שלנו ללקוחותינו, את היכולת לייצר תקדימים בערכאות הגבוהות ביותר, ואת הידע המקצועי שמאפשר לנו להפוך אתגרי ענק לניצחונות מוחשיים.
במסגרת תובענה ייצוגית שהוביל המשרד נגד חברת הביטוח "מגדל", אושר הסדר פשרה רחב היקף המבטיח השבת כספים לציבור המבוטחים בהיקף כספי המוערך בכ-30,000,000 ₪. התביעה חשפה התנהלות פסולה שבה השיבה החברה כספים למבוטחים (החזרי פרמיה) באמצעות המחאות שנשלחו בדואר, במקום בזיכוי ישיר לאמצעי התשלום או בהעברה בנקאית – זאת בניגוד להוראות חוזר רשות שוק ההון. כתוצאה מכך, מאות אלפי המחאות לא נפרעו והכספים נותרו בקופת החברה.
בית המשפט המחוזי מרכז אישר את המתווה שגיבש המשרד, במסגרתו חויבה מגדל לפעול באופן אקטיבי לאיתור והשבה פרטנית של הכספים למבוטחים. בנוסף לפיצוי הישיר, הושגה הסדרה עתידית משמעותית המחייבת את החברה לחדול ממשלוח המחאות ולפעול בהתאם לסטנדרטים הצרכניים המחמירים שנקבעו בדין. פסק הדין מהווה ניצחון צרכני חשוב המבטיח כי כספי המבוטחים יחזרו לידיהם ומבצר את חובת השקיפות וההגינות של חברות הביטוח בישראל.
(ת"צ 30134-05-22 גיגי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ)
בפסק דין תקדימי של בית המשפט העליון, התקבל ערעור המשרד בעניין הפרת סימן מסחר בשם "סופר באבא". הסכסוך התגלע לאחר ששוכרים לשעבר של מרכול ותיק בתל אביב הקימו עסק מתחרה בבניין סמוך תחת שם זהה, תוך ניסיון לנכס לעצמם את המוניטין של המקום. בעוד שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה בטענה שמדובר בשם "אוניברסלי" שאינו כשיר להגנה, קיבל בית המשפט העליון את עמדתנו וקבע כי השם כשיר לרישום כסימן מסחר וכי השימוש בו על ידי המתחרים מהווה הפרה בוטה של החוק.
במסגרת פסק הדין, הורה בית המשפט העליון על מתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבים לעשות כל שימוש בשם "סופר באבא" או שמות דומים לו. פסק הדין ביצר את מעמדו של סימן המסחר הרשום ככלי הגנה עוצמתי, וקבע כי נטל ההוכחה לאי-כשירותו של סימן רשום רובץ לפתחו של המפר.
(ע"א 7919/11 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' יהודה גואטה).
במסגרת שתי תובענות ייצוגיות שהוביל משרדנו נגד ענקית הטכנולוגיה LG והיבואנית "רונלייט", אושר הסדר פשרה רחב היקף המעניק פיצוי והטבות לציבור הצרכנים בישראל בשווי כולל של מיליוני שקלים. התביעה עסקה בפגם סדרתי בייצור המכשירים שגרם להשבתתם המוחלטת של המכשירים ולנזקים ממוניים ובלתי ממוניים לאלפי משתמשים.
במסגרת ההסדר שגובש, הושג מנגנון פיצוי ייחודי הכולל תשלום כספי ישיר במזומן ללקוחות שחוו את התקלה, הארכת תקופת האחריות ללקוחות קיימים, ותרומה משמעותית של מכשירי סמארטפון מתקדמים לעמותות חברתיות. בית המשפט המחוזי בירושלים שיבח את המתווה, וקבע כי מדובר בדרך יעילה והוגנת המעניקה סעד ממשי לקבוצה. הישג זה מדגיש את המומחיות של המשרד בניהול הליכים מורכבים מול תאגידים בינלאומיים והובלת פשרות יצירתיות המיטיבות עם ציבור הצרכנים.
(ת"צ 33934-03-17 טרבלסי נ' רונלייט דיגיטל בע"מ ואח')
המשרד ייצג נאשם מרכזי בפרשה סבוכה של הסדרים כובלים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ("קרטל הגיזום"), אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. התיק כלל חומר ראיות רב ומורכב, שעסק בתיאום מכרזים רחבי היקף מול רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות.
הודות לאסטרטגיית הגנה מוקפדת וניהול ליטיגציה מיומן, הצליח המשרד להוביל לכך שהנאשם קיבל את גזר הדין המקל ביותר בפרשה כולה – עונש של חודש אחד בלבד של עבודות שירות ומאסר על תנאי. זאת, בשעה שנאשמים אחרים בתיק נדונו לעונשי מאסר ממושכים בפועל מאחורי סורג ובריח ותשלומי קנסות כבדים. תוצאה זו נחשבת להצלחה יוצאת דופן בתיקי הגבלים עסקיים מסוג זה.
(ת"פ (י-ם) 18291-12-12 מדינת ישראל נ' בלוא).
המשרד ייצג את חברת הביוטכנולוגיה "אמורפיקל בע"מ" בתביעה מורכבת שהגיש דירקטור לשעבר בחברה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית). התובע עתר להשוואת תנאי האופציות שלו לאלו של דירקטורים פורשים אחרים, להם הוענקו הטבות "לפנים משורת הדין", ודרש להאריך את המועד למימוש האופציות שברשותו לאחר שאלו פקעו.
הגנת המשרד התמקדה בחשיפת העובדה שהתובע לא עמד בתנאי המימוש הבסיסיים הקבועים בהסכם האופציות (כגון הודעה מפורשת ותשלום). במקביל, הוכחנו כי החלטות הדירקטוריון שלא להיעתר לבקשות התובע התקבלו כדין, תוך הפעלת שיקול דעת עסקי סביר, וכי אין לתובע "זכות קנויה" לקבל הטבות חריגות שאינן מעוגנות בהסכם.
במהלך ניהול התיק, הצליח המשרד לחשוף סתירות מהותיות בגרסת התובע לגבי ידיעתו את תנאי התוכנית, והדף ניסיונות לשינוי והרחבת חזית המחלוקת בשלבי הסיכומים.
כבוד השופטת רות רונן קיבלה את מלוא טענות המשרד ודחתה את התביעה על כל סעיפיה. בית המשפט קבע כי: התובע לא הוכיח פגם בהחלטות הדירקטוריון או חוסר תום לב מצד החברה. טענת האפליה נדחתה – נקבע כי הדירקטוריון רשאי להעניק הטבות לפנים משורת הדין לנושאי משרה מסוימים מבלי שהדבר יחייב אותו להעניקן לכל אחד. התובע חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה לטובת החברה בסך 50,000 ₪.
(ת"א (כלכלית ת"א) 23765-01-18 זינו נ' אמורפיקל בע"מ).
המשרד רשם הישג משמעותי בהגנה על יצרנית הרכב העולמית "Toyota Motor Corporation" בתביעת ענק ייצוגית שנאמדה בלמעלה מ-100 מיליון ש"ח. התובעים טענו לקיומו של פגם גורף בייצור ("תופעת חלודה") בכלל רכבי טויוטה הנמכרים בישראל, אשר מוביל לכאורה לירידת ערך משמעותית. אסטרטגיית ההגנה התבססה על הצגת חוות דעת מומחים מפורטות של מהנדסי רכב ושמאים, אשר הפריכו את קיומו של פגם רוחבי והוכיחו כי הבקשה נטולת תשתית ראייתית מספקת להגדרת קבוצה נפגעת.
לאחר ניהול ליטיגציה עיקש וחקירת המבקשים על תצהיריהם, הצליח המשרד לעורר ספק מהותי בצדקת העילה הייצוגית ולהוביל את התובעים להכרה כי אין מקום להמשך ניהול ההליך. התוצאה הסופית הייתה הסתלקות מוחלטת של המבקשים מהתביעה הייצוגית ללא כל פיצוי לקבוצה. בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את ההסתלקות, תוך הסרת איום כלכלי כבד מעל הנתבעת.
(ת"צ (ת"א) 42077-01-16 כהן ואח' נ' יוניון מוטורס ואח').
המשרד ייצג בהצלחה את יצרנית הרכב העולמית "Toyota Motor Corporation" בתובענה ייצוגית שהוגשה בעקבות קריאה לתיקון (Recall) שפורסמה לדגמי קורולה וורסו. המבקש טען כי עצם הקריאה לבדיקת הידוק אום גלגל ההגה גרמה לצרכנים לתחושות חרדה, פגיעה באוטונומיה וירידת ערך לרכבים. אסטרטגיית ההגנה התמקדה בהוכחת העובדה כי המשיבות פעלו בשקיפות ומילאו את חובתן החוקית והבטיחותית, תוך הצגת חוות דעת מומחים – ביניהם מומחה למשפט וכלכלה ושמאי רכב – שהבהירו כי הטלת אחריות נזיקית על יצרן בשל ביצוע ריקול נוגדת את האינטרס הציבורי ועלולה להרתיע חברות מביצוע בדיקות בטיחות חיוניות.
במהלך דיון ההוכחות, הצליח המשרד לחשוף כי למבקש אין כל עילה אישית נגד החברה, שכן למרות טענותיו ל"חרדה עמוקה", הוא כלל לא טרח להכניס את רכבו לבדיקה במשך שנים. לנוכח קריסת התשתית הראייתית והעובדתית של הבקשה, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את המלצתנו והורה על הסתלקות המבקש ודחיית תביעתו האישית. בפסק הדין נקבע כי הבקשה הייתה "משופעת בפגמים" וכי לא הוכחה כל עילה לפיצוי בגין הליך הריקול.
(ת"צ (ת"א) 35294-01-14 עאטף נ' יוניון מוטורס ואח').
בפסק דין תקדימי שניתן בבית הדין האזורי לעבודה, התקבלה במלואה תביעת המשרד נגד ענקית התרופות "טבע", בגין פגיעה בזכויותיה של עובדת בכירה לאחר חזרתה מחופשת לידה ובעת שחלתה. בית הדין קבע כי החברה נהגה בחוסר הגינות ובחוסר תום לב עת סילקה את העובדת מתפקידה המקורי, ניסתה למדר אותה מקצועית ושללה ממנה בונוסים ואופציות בניגוד למוסכם. בפסק הדין נמתחה ביקורת נוקבת על ניסיון החברה להצדיק את שלילת התגמול בתירוצים כגון "שכר גבוה מדי", תוך שבית הדין מבהיר כי הגנת החוק על עובדות לאחר לידה היא קטגורית ואינה מותירה למעסיק שיקול דעת לפגוע במעמדן או בתנאיהן.
הישג זה הוביל לחיוב החברה בתשלום פיצויים משמעותיים בסך של 2,000,000 ₪, לצד שכר טרחה והוצאות בסך 170,000 ₪. בית הדין קיבל את טענות המשרד לפיהן העובדת הופלתה וקופחה מול עמיתיה בדרגות הבכירות, והשתמש בכלי האומדנה כדי לכמת את אובדן הרווח מהאופציות ומהמענקים שנמנעו ממנה לאורך שנות מחלתה. תוצאת פסק הדין מהווה תמרור אזהרה ברור למעסיקים בשוק העבודה באשר לחובתם המוחלטת לשמור על זכויותיהם של עובדים בכירים, גם – ובמיוחד – בעתות של משבר רפואי או שינויים אישיים.
(תע"א (ת"א) 4857-09 עזבון המנוחה טלי אורן בלזר נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ)
המשרד רשם הישג תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז באישור תובענה ייצוגית רחבת היקף נגד יצרניות הרכב "יונדאי" ו"קיה" והיבואניות בישראל. התביעה עסקה בטענה לפגם בתכנון ובייצור של רכיב ה"שינן" (קפלינג) במערכת ההיגוי של דגמי רכב פופולריים, פגם המוביל לשחיקה מואצת ולצורך בהחלפת הרכיב בטרם עת. בית המשפט קיבל את עמדת המשרד וקבע כי קיים יסוד סביר להוכחת פגם בייצור, בין היתר בהסתמך על הודאת היצרניות בארה"ב בדבר "בלאי מוקדם" של הרכיב ועל העובדה כי בעבר לא היה לו מק"ט נפרד – דבר המעיד כי היצרניות עצמן לא צפו שיידרש להחליפו במהלך חיי מערכת ההיגוי.
במסגרת ההחלטה, אישר בית המשפט שורה של עילות משפטיות ובהן רשלנות, הטעיה צרכנית והפרת חובת הגילוי, וקבע כי התביעה הייצוגית היא הכלי היעיל ביותר למתן סעד לעשרות אלפי בעלי רכבים שחויבו בעלויות תיקון והחלפה. הישג זה מהווה נדבך משמעותי בהגנה על זכויות הצרכן בישראל אל מול תאגידי רכב בינלאומיים, שכן הוא מבסס את החובה להחיל מדיניות פיצוי ואחריות בישראל בדומה למדיניות המיושמת בשווקים גלובליים אחרים, ומבטיח כי בעלי הרכבים לא יישאו בנטל הכספי הנובע מכשלי ייצור נסתרים.
(ת"צ 29166-07-19 מיטרני ואח' נ' כלמוביל ואח').
הישג היסטורי ותקדימי נרשם בבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, במסגרת עתירה שהוביל המשרד נגד רשויות המדינה. במרכז ההליך עמדה דרישה נחרצת לפתרון משבר סביבתי ותברואתי מתמשך שנגרם כתוצאה מהזרמת שפכים בלתי מטוהרים משטחי הרשות הפלסטינית אל נחל אלכסנדר. המשרד הצליח להוכיח כי אוזלת היד של המדינה במניעת זיהום חוצה גבולות זה מהווה הפרה של חובתה להגנה על משאבי הטבע ובריאות הציבור. בג"ץ קיבל את עמדתנו וחייב את המדינה לפעול לאלתר להקמת מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) בהשקעה מסיבית של מאות מיליוני שקלים.
(בג"ץ 6725/14 המועצה האזורית עמק חפר נ' משרד האוצר).
המשרד ייצג קבוצה של כ-100 משפחות רוכשים בפרויקט "מצליח", אשר מצאו עצמן בפני שוקת שבורה עם קריסתה הדרמטית של קבוצת "חפציבה". המשפחות, שהשקיעו את מיטב כספן ברכישת דירות במושב מצליח, עמדו מול סכנה ממשית לאובדן קורת הגג והשקעתן כולה, על רקע הליכי הקפאת הליכים מורכבים ומינוי מנהל מיוחד לעשרות חברות הקבוצה.
באמצעות ניהול משפטי אסטרטגי וניהול משא ומתן עיקש מול הבנק המלווה (בנק לאומי) והמנהל המיוחד, הצליח המשרד להוביל לגיבושו ולאישורו של מתווה הסדר ייחודי . ההסדר הבטיח את השלמת בניית הדירות בשלושת שלבי הפרויקט הראשונים באמצעות קבלן מבצע ומימון בנקאי ייעודי, תוך הסדרת מערכת היחסים המורכבת שבין הרוכשים, הכונסים והמושב. פסק הדין של בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת המשרד, דחה את ההתנגדויות להסדר וקבע כי המתווה סביר, הוגן ומאזן נכונה בין צורכי הרוכשים לאילוצי הכינוס. הצלחה זו אפשרה למאות דיירים להבטיח את קבלת דירתם למרות קריסת הענק של היזם, והפכה לאחד המקרים הבולטים של הגנה על זכויות רוכשים בנסיבות של חדלות פירעון בישראל.
(פש"ר (י-ם) 4202/07 בקשת המנהל המיוחד לאישור הסדר בנק לאומי – פרויקט מצליח)
המשרד רשם הצלחה משמעותית בבית המשפט המחוזי בתביעה נגד מושב "קדרון", בעקבות החלטה שרירותית של ועד המושב שלא לקבל בני זוג לחברות באגודה השיתופית. דחיית המועמדות, שהתבססה על אבחון גרפולוגי שנוי במחלוקת והליך קבלה פגום, מנעה מהזוג לרכוש נחלה בשטח המושב. המשרד הוביל אסטרטגיה משפטית שחשפה "פגם משולש" בהתנהלות המושב: פגיעה בזכות השימוע והערעור, היעדר הנמקה והתנהלות בחוסר תום-לב משווע שכללה מסירת מידע משובש לתובעים כדי למנוע מהם להשיג על ההחלטה בזמן אמת.
בית המשפט קיבל את טענות המשרד, הורה על ביטול החלטת המושב ופסק לטובת בני הזוג פיצויים משמעותיים. בפסק הדין נקבע כי האגודה הפרה את חובותיה המינהליות והחוזיות, וכי שלילת זכות הטיעון מהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי. הישג זה מבסס את ההלכה לפיה אגודות שיתופיות אינן "חסינות" מפני ביקורת שיפוטית, וכי עליהן לפעול בשקיפות ובהגינות מוחלטת בהליכי מיון חברים. בסופו של יום, חויב המושב בפיצוי בגין ירידת ערך הנחלה ובפיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לבני הזוג, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחה.
(ת"א (מרכז) 5021-10-14 כהן נ' קדרון-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ)
המשרד הוביל הישג משפטי וציבורי יוצא דופן בתובענה ייצוגית רגישה ומורכבת נגד המרכז הרפואי "רמב"ם" ומשרד הבריאות. התביעה נסובה סביב חשיפה מטלטלת לפיה המרכז הרפואי עשה שימוש בתרופות אונקולוגיות שאינן עומדות בפרוטוקולים הרפואיים המחמירים, לרבות תרופות פגות תוקף ותרופות שחלה בהן מניפולציה במספרי האצוות, לצורך טיפול בחולי סרטן בשנים 2016–2017. אסטרטגיית הניהול המשפטי התמקדה בעילת הפגיעה באוטונומיה של המטופלים – זכותם הבסיסית לדעת ולקבל טיפול רפואי תקני ובטוח – תוך ניווט במערכת ראייתית סבוכה מול גופים ממשלתיים.
במסגרת הסדר פשרה תקדימי שאושר בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע כי המשיבים ישלמו פיצוי כספי כולל בסך16,200,000 ₪. הפיצוי חולק כך שאלפי מטופלים זכו לפיצוי כספי ישיר, בעוד שיתרת הסכום הופנתה לקרן ייעודית למימון טיפולים אונקולוגיים שאינם כלולים בסל התרופות – ובכך הושג צדק חברתי רחב היקף למען קהילת החולים. פסק דין זה מהווה ניצחון מוסרי ומשפטי כביר, המדגיש את מחויבותו של המשרד להגנה על חיי אדם ועל האוטונומיה של הפרט אל מול מחדלים חמורים במערכת הבריאות הציבורית.
(ת"צ (חיפה) 37381-02-20 רבקה כהן נ' רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם ואח').
המשרד רשם הישג יוצא דופן ותקדימי במסגרת הליך בוררות מורכב נגד ענקית המשקאות "טמפו תעשיות בירה בע"מ". במרכז התיק עמדה הפרה בוטה של הסכם שכירות מצד חברת טמפו, אשר הובילה לסיכול הקמתו של עסק חדש. הייחודיות המשפטית בתיק זה נבעה מהעובדה שהעסק כלל לא החל לפעול, ולפיכך הוכחת הנזק דרשה ניתוח כלכלי מעמיק של פוטנציאל רווח עתידי בנסיבות של אי-ודאות.
הודות לאסטרטגיית ליטיגציה יצירתית ושימוש בחוות דעת כלכליות מורכבות, הצליח המשרד לשכנע את הבורר לפסוק לטובת לקוחותינו "פיצויי קיום" בסך מיליוני שקלים. פסיקה זו נחשבת לתקדימית, שכן בתי המשפט והבוררים נוטים בדרך כלל לפסוק פיצויי הסתמכות בלבד במקרים שבהם עסק טרם הוקם. הבורר אימץ את עמדתנו לפיה על הצד המפר להעמיד את הנפגע במצב בו היה נמצא אילו קוים ההסכם, ובכך העניק תוקף כלכלי לרווחים הפוטנציאליים שנמנעו מהלקוח בשל ההפרה. תוצאה זו מהווה הגנה משמעותית על אינטרסים עסקיים של יזמים אל מול תאגידי ענק.
המשרד הוביל הישג משפטי בעל חשיבות רוחבית בבית המשפט העליון, במסגרתו נקבעה הלכה תקדימית הנוגעת לשאלה מתי וכיצד תובעים ייצוגיים רשאים לתקן את בקשת האישור בשלבים המוקדמים של ההליך.
בפסק הדין, נקבעה הלכה עקרונית המאזנת את יחסי הכוחות בין תובעים ייצוגיים לנתבעים נקבע כי בשל פער המידע המובנה בתובענות ייצוגיות, יש לאפשר תיקון כתבי טענות ברוחב לב כדי להבטיח הכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ולממש את האינטרס הציבורי באכיפת הדין. פסק הדין מהווה מאז נדבך מרכזי בדיני התובענות הייצוגיות בישראל, שכן הוא מעגן את זכותו של הציבור לתיקון עוולות צרכניות וכלכליות גם כאשר המידע המלא מצוי בתחילה רק בידי הרשות או התאגיד הנתבע.
(בר"ם 4303/12 אינסלר נ' מועצה אזורית עמק חפר).
המשרד רשם הישג משפטי תקדימי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהליך שבו הגן על זכויותיהן של חברות קבלניות שזכו במכרזים של העירייה. במרכז הפרשה עמדה החלטה דרמטית של עיריית תל אביב להביא לסיום מיידי של החוזים עם החברות, וזאת בשל הגשת כתב אישום נגדן בפרשה אחרת (שלא נגעה לחוזים מול העירייה). העירייה טענה כי "אמון הציבור" וחשדות להסדרים כובלים מצדיקים את הפסקת ההתקשרות עוד בטרם בירור הדין, אך המשרד הוביל קו הגנה נחרץ שקרא תיגר על סמכות זו.
בית המשפט קיבל את מלוא טענות המשרד וקבע כי רשות מקומית אינה רשאית לבטל חוזה חתום על בסיס כתב אישום בלבד. בפסק הדין נקבע כי "חזקת החפות" היא עקרון יסוד החולש גם על המשפט המינהלי והאזרחי, וכי כתב אישום כשלעצמו מהווה עדות שמיעה שאינה מספקת להוכחת הפרת חוזה. השופט מתח ביקורת על ניסיון העירייה להחיל על קבלנים מסחריים את ההלכות המחמירות החלות על "נבחרי ציבור", וקבע כי הגנה על אינטרס ההסתמכות של הזוכה במכרז חיונית לשמירה על תקינות שיטת המכרזים. התוצאה הייתה ביטול החלטת העירייה, המשך קיום החוזים וחיוב העירייה בהוצאות משפט ושכר טרחה משמעותיים.
(ה"פ (ת"א) 65339-10-13 ארגוב נגד עירית תל אביב).
המשרד רשם הישג משפטי כביר בבית המשפט העליון, במסגרתו נקבעה הלכה תקדימית ומנחה בדיני מתנה וירושה. התיק עסק בסכסוך משפחתי מורכב סביב הסכם מתנה למחצית זכויות בנכס מקרקעין בתל אביב. בערכאה הדיונית נקבע כי ההסכם בטל בהיותו "מתנה מחמת מיתה" (מתנה המוקנית רק לאחר המוות), האסורה לפי סעיף 8(ב) לחוק הירושה. אולם, המשרד הוביל קו משפטי מבריק שהתמקד בכוונת הצדדים להקנות את הזכות האובליגטורית בנכס באופן מיידי וסופי, חרף מגבלות שהוטלו על המקבל למשך חיי הנותן.
בפסק דין עקרוני, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המשרד והפך את החלטת המחוזי. נקבע כי יש לפרש את סעיף 8(ב) לחוק הירושה באופן זהיר ומצמצם, כדי לשמור על חופש החוזים ועל זכותו של אדם להעניק את רכושו עוד בימי חייו. השופטים קבעו כי מדובר ב"מתנה גמורה" שהושלמה עם החתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר, וכי שימור זכויות מגורים או דמי שכירות בידי הנותן אינו מאיין את תוקפה המיידי של המתנה. פסק דין זה מהווה אבן יסוד בפרשנות הסכמי מתנה בין-דוריים, והוא מבטיח כי רצונם הברור של צדדים להענקת מתנה לאלתר יכובד וייאכף על ידי מערכת המשפט.
(ע"א 879/14 עמוס נחשון נ' יהודה נחשון).
המשרד הוביל הישג משפטי בעל חשיבות רוחבית בבית המשפט העליון, במסגרתו נקבעה הלכה תקדימית הנוגעת להעדפת התכנון הכולל על פני תכנון פרטני. מדובר בערעור מנהלי, בו טענו המערערים כי יש לאפשר להם הקמה של יחידת דיור נוספת במשק החקלאי שבבעלותם.
מנגד, טענת הוועדה המקומית, אותה ייצגנו, הייתה כי הגם שמבחינה תכנונית ניתן לאשר את יחידת הדיור הנוספת למערערים, הרי שלפי מצאי הזכויות הקיים לפי תמ"א 35, תכנית מתאר ארצית הקובעת את מספר יחידות הדיור המקסימלי המותר בכל ישוב, הרי שהדבר לא יאפשר לכלל תושבי המושב לקבל יח"ד נוספת.
בית המשפט העליון קיבל את טענותינו, תוך שהוא קובע את הלכת התכנון הכולל לפיה, ככלל, יש להעדיף תכנון כולל הלוקח בחשבון אינטרסים של כלל התושבים, לרבות אינטרסים סביבתיים, תחבורתיים וכיוצא בכך, על פני העדפת האינטרס הפרטי של בעל מקרקעין כזה או אחר.
(עע"מ 8909/13 הרמלין נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז).