תביעה ייצוגית היא הליך משפטי אזרחי שבגדרו מוגשת תביעה על ידי אדם יחיד, או על ידי מספר תובעים, אשר מייצגים קבוצה של אלפי ועשרות אלפי בני אדם שנפגעו באופן דומה מגוף או רשות כלשהי.
להרחבה בנושא זה ראה מאמרנו הקודם "מהי תביעה ייצוגית?"
אין ספק כי קיימים פערי כוחות בין הצרכנים לרשויות השונות, התביעה היא כלי משפטי חשוב ומשמעותי מאד, היא מעבירה את הכוח מהגוף החזק – לצרכן הפשוט ומאפשרת לקבוצה צרכנית להשפיע על ביטחונם ומעמדם של כלל הצרכנים והלקוחות, ובכך מונעת מהגופים העסקיים החזקים את האפשרות לנצל את מעמדם וכוחם לרעה.
כאשר לקוח נחשף לעוולה צרכנית שנעשתה כנגדו, עליו לשאול את עצמו האם עוולה זו נעשתה כנגד לקוחות נוספים? האם תביעה ייצוגית תוכל להועיל גם לאנשים אחרים שנפגעו?
כדי לענות על שאלות אלו עלינו לבחון את הכדאיות בהגשת תביעה ייצוגית, את התנאים הדרושים לצורך הגשתה ואת היתרונות והחסרונות הקיימים בהליך כזה.
ראשית, נשאל האם יש בוודאות עילת תביעה מבוססת? עילת תביעה היא הטענה המשפטית או העובדה המקימה לתבוע את הזכות לפנות לבית המשפט ולדרוש פיצויים או סעדים אחרים, לפי העניין. כל תהליך משפטי מתחיל בשאלה החשובה הזו, ותשובה חיובית לשאלה היא הצעד הראשון בהליך.
שאלה נוספת שעלינו לשאול היא מהו סכום התביעה? סכום התביעה הוא לא סתם מספר, תפקידו הוא לגלם באופן אובייקטיבי את העובדות והנזקים הכלכליים שנגרמו לחברי הקבוצה ולהביא לפיצויים המלא. סכום התביעה יכול להשתנות ממקרה למקרה, שאלת שאלה זו טרם פתיחת ההליך היא קריטית שכן היא מספקת לנו הערכה בדבר כדאיות התהליך.
חשוב לזכור כי הגמול בו עשוי לזכות התובע הייצוגי הוא נגזרת באחוזים של סכום הפיצוי המצרפי שיינתן לחברי הקבוצה. לכן, רק במקרה שבו אנחנו צופים כי מדובר בתביעה בסכום גבוה, קיים תמריץ מספק לתובע להגיש תביעה ייצוגית בשמו ובשם כלל חברי הקבוצה הנפגעת.
לעומת סכום התביעה אותו מבקש התובע, עליו לזכור כי הוא עלול להיות חשוף מנגד להוצאות לאורך ההליך. אמנם, שכר טרחת עורך דין לא משולם על ידי התובע אלא ע"י הנתבע לפי שיקול דעת בית המשפט, אך ייתכנו הוצאות אחרות בהן יישא התובע, כגון: אגרת בית משפט, חוות דעת מומחה בעת הצורך וכן הוצאות משפט של הצד שכנגד – במקרה מצער של הפסד בתביעה.
על-מנת לעודד את הצרכן היחיד לפעול למען רווחת הכלל, קבע המחוקק כי התובע הייצוגי ש"הרים את הכפפה" ויזם תביעה ייצוגית בשם קבוצה – יקבל פיצוי מוגדל במידה ותתקבל התביעה, נוסף על הפיצוי לו יהיו זכאים כלל חברי הקבוצה. פיצוי מוגדל זה נקרא בשפה המשפטית "גמול" והוא מוענק ליזם התובענה הייצוגית כאות הערכה על פועלו למען הכלל. נתון זה מהווה שיקול נוסף בשאלה האם כדאי להגיש תביעה ייצוגית.
לסיכום, ההחלטה להגיש תביעה ייצוגית מורכבת ממספר שיקולים חשובים ודורשת ידיעה והבנה של התהליך על יתרונותיו וחסרונותיו ומוכנות לצאת לדרך הארוכה והפרוצדורה המשפטית הכרוכה בה, אך חשוב לזכור כי מתן שכרה בצידה הן מבחינה כספית והן מבחינה תודעתית – העסקים הגדולים מכירים בזכויותיהם של הצרכנים ונרתעים מניצול כוחם לרעה.
בכדי לגבש מסקנה סופית בנוגע לכדאיות של הגשת תביעה פרטנית, כדאי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה ובעל ידע הבקיא בתחום התביעות הייצוגיות, אשר יוכל לסייע לתובע הפוטנציאלי לבחון אם המקרה שאירע לפתחו מצדיק הגשת תובענה ייצוגית, אם לאו.
