עם כניסת ישראל לסגר שני עקב משבר הקורונה, נוצרה בקרב הציבור הרחב, ואף בקרב ציבור עורכי הדין, חוסר בהירות ביחס למצב המשפטי הנוהג בזמן הסגר. מה קורה כאשר יש להגיש כתב טענות אשר מועד ההגשה שלו קבוע במהלך הסגר? האם הסגר מאריך באופן אוטומטי את מועד ההגשה, או שמא יש להגיש את כתב הטענות גם בזמן הסגר?
לעניין זה, ניתנה עוד במהלך הסגר הראשון החלטה של רשם בית המשפט העליון אשר ערך אבחנה בין שני מצבים:
א. מקום בו מדובר במועד שאינו קצוב בתאריך ספציפי, אלא מועד כללי כגון ש-60 הימים להגשת כתב הגנה נופלים בזמן הסגר – אזי תקופת הסגר מאריכה את המועד.
ב. אם ננקב תאריך ספציפי ומדויק בהחלטה שיפוטית, אזי הסגר אינו מאריך באופן אוטומטי את מועד ההגשה:
"חשוב להדגיש … כי מקום בו קבע בית המשפט בהחלטה שיפוטית כי יש להגיש כתב בי-דין מסוים במועד מדויק, כי אז יש לקיים את החלטת בית המשפט אלא אם ניתנה הארכת מועד (אף בדיעבד)" בש"א 1223/20 British Airways PLC נ' עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת, פסקה 4 (16.3.2020).
קביעה זו, שבה ואושררה לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון (כב' השופטת וילנר) בהחלטה שניתנה במסגרת רע"א 2682/20 ראובן סרוגו חברה לבניה בע"מ נ' ניסים לב ארי
יחד עם זאת, חשוב לציין כי בתי המשפט נוהגים במדיניות ליברלית ביחס למתן ארכות למועדי ההגשה, עקב התחשבות במצב החירום המיוחד השורר כיום.
