ליטיגציה (התדיינות) אזרחית יכולה להיות מורכבת ומאתגרת, אבל היערכות מתאימה והולמת יכולה לעשות את כל ההבדל בין הליך מוצלח לבין הליך כושל. בין אם אתה תובע המבקש פיצויים או נתבע המתגונן מפני תביעה אזרחית, הבנה כיצד להתכונן לתיק ליטיגציה אזרחית יכולה להגדיל את סיכויי ההצלחה שלך במערכת המשפט.
ליטיגציה אזרחית מתייחסת לסכסוך משפטי בין שני צדדים או יותר המבקשים פיצוי כספי, צו הצהרתי, צו עשה, צו מניעה, וכיוצא בכך. תיק כזה יכול לכלול נושאים שונים, כגון הפרת חוזה, סכסוכי שותפים ובעלי מניות, סכסוך הנוגע לפרויקט נדל"ן, ועוד.
היערכות מתאימה לתיק ליטיגציה אזרחית היא קריטית להשגת תוצאה חיובית. היערכות זו כרוכה בשכירת עורך הדין המתאים, איסוף וארגון הראיות, ניהול מיטבי של ההליכים המקדמיים (הליכים בהם ניתן לקבל מהצד שכנגד מסמכים ותשובות לשאלונים), וניהול מתוכנן של עלויות המשפט. מאמר זה יספק טיפים ועצות ללקוחות שיעזרו להם לנווט בהצלחה בתהליך הליטיגציה האזרחית.
בין אם נקלעת להליך ליטיגציה לראשונה בחייך ובין אם אתה בעל דין ותיק ומנוסה, מדריך זה יעזור לך להתכונן לתיק המשפטי האזרחי שלך בביטחון.
תחילה, ננסה להכיר את שלבי ההליך.
ליטיגציה אזרחית היא הליך משפטי הכולל ארבעה שלבים עיקריים:
- שלב הכנת כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה)
- שלב ההליכים המקדמיים
- שלב הגשת התצהירים
- שלב הליך ההוכחות (והסיכומים).
הבנת כל שלב בתהליך חיונית להכנת תיק מוצק.
במאמר הנוכחי נסקור את השלב הראשון – שלב הכנת כתבי הטענות:
השלב הראשון של ההליך המשפטי נפתח בהגשת כתב תביעה על ידי התובע. חשוב לזכור כי כתבי הטענות הם שגודרים את הסכסוך שבין הצדדים. משמעות הדברים היא כי טענה או עילה שלא נטענה בכתבי הטענות לא תוכל להתברר מאוחר יותר במסגרת ההליך (ישנה אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה או הגנה, אך הדבר לא תמיד יאושר על ידי בית המשפט ועלול להיות כרוך בתשלום הוצאות לצד שכנגד, וחבל שכך). כלומר, כתב הטענות שמוגש בפתח ההליך עשוי לגזור את גורלו בעוד מספר שנים, לשבט או לחסד.
לכן, חשוב מאד לחשוף בפני עורך הדין פרטים עובדתיים מלאים עוד בשלב הראשוני והמקדמי, על-מנת שהוא יוכל להעלות את כל הטענות שיש לכם ולבנות מהסיפור העובדתי שאתם מכירים טיעון משפטי הולם המתורגם בסופו של יום לעילות (הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט וכיו"ב) וסעדים (סעד כספי, סעד של אכיפת החוזה).
לעיתים עובדה כלשהי נראית לכם פעוטה וחסרת חשיבות, אך מבחינה משפטית יכולה להיות לה השפעה מכרעת על תוצאות ההליך. אל תחסכו בהמצאת פרטים ומסמכים לבא-כוחכם. עוה"ד שלכם (בהנחה שהוא ליטיגטור מקצועי ומנוסה) כבר יידע לבור את המוץ מן התבן ולהכין כתב תביעה בהיר וקוהרנטי שיוגש לבית המשפט. זהו גם השלב בו עליכם לבחור את הערכאה המתאימה לדון בהליך – הן מבחינת הסמכות העניינית (שלום, מחוזי, ביה"ד לעבודה, ביהמ"ש לעניינים מנהליים) והן מבחינת הסמכות המקומית (ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון ודרום).
לאחר הגשת כתב התביעה, הנתבע מגיש את כתב ההגנה מטעמו. טעות קלאסית של נתבעים רבים הינה למסור גרסה לקונית ומצומצמת המכחישה את כתב התביעה וממעיטה בצירוף נספחים המוכיחים את גרסת הנתבע. כאשר אתם מעוניינים לשכנע שופט בצדקת טענותיכם חשוב לספר את הסיפור שלכם מנקודת הראות הייחודית שלכם. חשוב להציג לשופט סיפור אלטרנטיבי לזה שסופר לו בכתב התביעה. כשאתם נמנעים מלתת גרסה, אלא רק מכחישים את גרסת התובע עומד בפני בית המשפט רק נראטיב אחד – דבר שנותן יתרון מובהק לתובע. אם אתם רוצים שהשופט יאמין לכם, ספרו את הסיפור במלואו, תוך תמיכתו בכמה שיותר אסמכתאות וראיות. ממילא, בסופו של יום יהא עליכם לחשוף כל מסמך שהינו רלוונטי לתביעה ומצוי ברשותכם (לכך נתייחס במאמר על ההליכים המקדמיים).
לאחר הגשת כתב ההגנה, עומדת לתובע הזכות (שאינה חובה) להגיש כתב תשובה מטעמו. עורכי דין רבים מוותרים על אפשרות זו, בין אם משום שהדבר מעמיס עליהם עבודה נוספת (שלא תמיד תומחרה כיאות), בין אם משום שאין הם רואים חשיבות להוסיף לדברים שנכתבו בכתב התביעה. ואולם, ברוב המקרים ישנה חשיבות להגשת כתב תשובה, בין אם כדי להשיב לטענות שעלו בכתב ההגנה ובין אם לשמור על זכות התובע לומר את המילה האחרונה.
בתום הגשת כתבי הטענות מתחיל השלב השני של ההליך – שלב ההליכים המקדמיים – שלב חשוב מאין כמותו, אודותיו נרחיב במאמר הבא.
המאמר נכתב ע"י עו"ד מתן פריידין המתמחה בליטיגציה אזרחית מסחרית ותביעות ייצוגיות
