לפנינו דיון בעניין בקשה לתביעה ייצוגית באשר לנזק שנוצר לטענת אלנתן כאשר רכש פירות וירקות ממשק קירשנר.
הרוכש הגיע בעקבות פרסומים במרשתת לפיהם הבין כי המחיר שישיג במשק קירשנר הם נמוכים יותר מאלה שימצא במרכולים אחרים.
אין חולק כי צורת המכירה במשק קירשנר היא בדרך הבאה: הרוכש ממלא סלסילה בגודל מסויים, ומשלם מחיר ידוע מראש עבור הסלסילה. דהיינו התשלום מחושב לפי סלסילה ולא לפי משקל. עוד אין חולק כי אין אפשרות לרכוש מוצרים בתפזורת אלא בתוך סלסילה בלבד.
הרוכש, אלנתן רכש 6 סלסילות של ירקות שונים, ושילם על כולם סך כולל של 45 ₪. לטענתו, לאחר מכן מצא כי יכול היה לרכוש את הבצלים שרכש במחיר זול יותר במקום אחר.
משום כך פנה אלנתן לביהמ"ש כשהוא מבקש כי תביעתו כנגד משק קירשנר תאושר כייצוגית, מאחר שזה האחרון היפר חובה חקוקה לפי חוק הגנת הצרכן והתקנות שמכוחו לפיהן על המוכר להציג את המחיר על הירקות והפירות שבתפזורת לפי קילוגרם ולא לפי סלסילה. כידוע, על מנת שהתובענה תאושר כייצוגית היה על אלנתן להראות נזק, ואכן לטענתו הוא ניזוק ברכישת הבצלים כאשר אם היה מופיע המחיר לפי ק"ג היה יכול למצוא את אותם בצלים במחיר זול יותר במקום אחר.
בית המשפט המחוזי אישר את בקשתו של אלנתן מתוך הבנה כי מדובר במכירה של פירות וירקות בתפזורת וקירשנר היפר חובה חקוקה כאשר לא הציג מחיר לק"ג כחובתו לפי התקנות. עוד נקבע, כי לאלנתן קיימת עילת תביעה אישית שכן נגרם לו נזק.
בעקבות כך, קירשנר פנה לבית המשפט העליון על מנת לקבל רשות ערעור על החלטת המחוזי ולבטל את ההחלטה לאשר את בירור התובענה כייצוגית.
ביהמ"ש העליון קבע בפסק דינו כי יש הבדל בין מכירת פירות וירקות בתפזורת לבין מכירתם בסלסילה. כאשר מכירת פירות וירקות נעשית בתפזורת ללא הגבלת כמות – אזי יש צורך בחיוב הצגת מחיר לפי ק"ג בסמוך למוצר על מנת להגשים את מטרת חוק הגנת הצרכן, היינו: שהצרכן יוכל בזמן אמת להחליט אם הוא מעוניין לרכוש את המוצר אם לאו, מתוך הנחת יסוד שאין לצרכן מן השורה את הידע הדרוש על מנת לקבל החלטה מושכלת בנוגע לרכישת המוצר.
לעומת זאת, כאשר ישנה הגדרת מחיר ברורה והיא סלסילה מלאה העומדת מול עיני הקונה והוא עצמו זה שבוחר ובורר לו את המוצרים כראות עיניו ויודע ברגע הנתון כמו הוא משלם על המוצר, הרי שבכך מתגשמת מטרת חוק הגנת הצרכן ולא נכון יהיה להגדיר מוצר זה כמוצר בתפזורת.
עוד נקבע, כי על מנת להוכיח גרימת נזק על התובע הייצוגי להוכיח נזק ראייתי ולא נזק טיעוני, דהיינו על אלנתן היה להוכיח שנגרם לו נזק על מנת שתביעתו תאושר כתובענה ייצוגית, דבר שלא קרה במקרה דנן, שכן גם אם הוא הוכיח שמחיר הבצלים היה יקר יותר אצל המערערת, הרי שהוא לא הוכיח כי הסל בכללותו היה יקר יותר בשיטת המכירה הנהוגה אצל המערערת.
סוף דבר, בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי, תוך חיוב המשיב בהוצאות.
רע"א 4481/20 משה קירשנר (משק קירשנר) נ' אלנתן משה לווינשטיין (נבו, פס"ד מיום 6.6.23)
המאמר נכתב ע"י עוה"ד מתן פריידין ואיילת איטח ממשרדנו
