תביעה ייצוגית היא תביעה אזרחית המוגשת באמצעות אדם יחיד, או מספר תובעים, בשם קבוצה שיכולה למנות אלפי ועשרות אלפי בני אדם.
התובענה הייצוגית נוגעת למקרה שבו ישנם נפגעים רבים, כאשר לכל אחד מהם נגרם לרוב נזק קל ערך ולכן לא כדאי לכל אחד מהנפגעים להגיש תביעה – עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך (אגרה, שכר טרחת עו"ד, חוות דעת מומחה).
התובענה הייצוגית מאפשרת לתובע הייצוגי – שהוא חלק מקבוצת הנפגעים, לתבוע בשם הקבוצה כולה ולקבל כתמריץ פיצוי מוגדל מיוחד עבור טרחתו (פיצוי זה מכונה "גמול").
תביעה ייצוגית מורכבת ממספר שלבים; לאחר שנאספו כל חומרי התביעה, הראיות והמסמכים הרלוונטיים ונראה כי יש מקום להגיש תובענה ייצוגית – מוגשת לבית המשפט בקשה לאישור התובענה הייצוגית, בבקשת האישור מציג התובע את נושא התובענה ואת הסעדים שברצונו לקבל מהנתבעת – לרוב יתבקשו סעדים כספיים, אך לעיתים יתבקשו סעדים הצהרתיים, צווי מניעה, צווי עשה וכדומה.
חוק תובענות ייצוגיות, שחוקק בשנת 2006 קובע בסעיף 4 מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי. הזכות להגיש תובענה ייצוגית היא אישית ונדרש מהתובע שתהיה לו עילה אישית וזיקה ישירה לנושא התביעה, ובלבד שהשאלות העולות מתביעתו הן משותפות (שאלות שהינן עובדתיות או משפטיות) לקבוצת בני אדם, למשל: חברת תקשורת שיצאה במסע פרסום נרחב על כך שתעריפיה זולים וכדאיים ביותר, כל זאת תוך שהיא משמיטה את העובדה כי כדי ליהנות מהתעריפים הנמוכים הלקוח צריך להירשם כמנוי, במצב כזה תובעים אשר קמה להם עילת תביעה יהיו אלה שהשתמשו בשירותיה של אותה חברת תקשורת ללא רישום כמנויים וכך שילמו סכום יקר יותר תוך שהחברה ניצלה לרעה את מעמדה.
התוספת השנייה לחוק מונה נושאים רבים ומגוונים בגינם יכולה להיות מוגשת תובענה ייצוגית, בהם – צרכנות, ביטוח, בנקאות, ניירות ערך, הגבלים עסקיים, איכות הסביבה, דיני עבודה, שוויון הזדמנויות בעבודה, נגישות ועוד.
לא רק אנשים פרטיים יכולים לתבוע בתובענה ייצוגית, גם המועצה הישראלית לצרכנות, רשויות ציבוריות וארגונים שפועלים בתחום שרלוונטי לתובענה יכולים לעשות כן.
בחוק תובענות ייצוגיות נמנים חמישה תנאים לאישור תובענה כייצוגית:
- עילת התביעה נמנית על העילות המוזכרות בחוק כעילות שניתן להגיש בגינן תובענה ייצוגית (כאמור, הנושאים בגינם ניתן להגיש תובענה ייצוגית כתובים בתוספת השנייה ובסעיף 3 לחוק)
- התובענה מעוררת שאלות מהותיות, עובדתיות או משפטיות, המשותפות לכלל חברי הקבוצה, למשל – קבוצת אנשים אשר קיבלה הודעות ספאם מחברה למרות שביקשו להסיר עצמם מרשימת התפוצה, מתעוררת שאלה משפטית המשותפת לכלל חברי הקבוצה ומקימה להם עילת תובענה ייצוגית.
- יש אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. לגבי תנאי זה, יש לציין כי אין מדובר בבחינה של התביעה כפי שתיבחן בשלב שלאחר אישור הבקשה, אלא במבחן פחות מחמיר.
- תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין – במסגרת תנאי זה בוחן בית המשפט אם תביעה ייצוגית זו הדרך הכי נכונה ויעילה לברר את ההליך. למשל, אם באותו נושא הוגשו תביעות אישיות רבות כנגד החברה הנתבעת, או במקרים שישנו מסלול ייעודי אחר לבירור הנושא (למשל, הליכי ארנונה שבהם נקבעו בחוק הליכי השגה וערר) – אזי בית המשפט עלול לסבור שתביעה ייצוגית אינה הדרך המתאימה לבירור הסוגיה.
- קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב – תנאי זה מטיל גם על התובע הייצוגי וגם על בא-כוחו חובת תום לב מוגברת.
תובענה ייצוגית מגבירה את ההגנה על זכויות הפרט והחברה מפני גופים רבי-עוצמה העלולים להשתמש בכוחם לרעה. מטרות התובענות הייצוגיות הן רבות וחשובות, ביניהן ניתן למנות את מימוש זכות הגישה לבית המשפט גם לאוכלוסייה המתקשה לפנות לבית המשפט כיחידים, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין וניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.
